לא היינו מוכנים. אף לא אחד הכין אותנו לאירוע כזה. 
כאב, אכזבה, תסכול, צער, בכי בלתי פוסק וברברת של מומחי לחימה 24/7 בכל ערוצי הטלוויזיה והרדיו, המטרידים אותנו עוד יותר. הרגשנו שאנחנו לא רוצים לשמוע עוד...
לא רק איבדנו בתוך שעות משפחה, חברים, ידידים ומכרים, איבדנו גם את משמעות המילים "ברור" ו"מובן מאליו", כי מאותו יום שום דבר לא ברור ולא מובן לגמרי.

לצד העצב הרב ומיד עם תחילת האירוע הקיבוץ נלחם בהלם הראשוני והתחיל לפעול לטובת כל הקהילה. יוזמות פרטיות וקהילתיות צצו כמו פטריות אחרי הגשם ונתנו מענה מהיר והרגשה טובה לכל האוכלוסייה בבית ומחוצה לו. משירותי כביסה לחיילים מהבסיס ועד מתנות לחיילינו שבצו 8; צוות צח"י פעיל, פינוקים שווים וטעימים לשומרים - קשה למנות כל אחת ואחת מההתארגנויות אבל היה פשוט מדהים.

בית נחשונים ניצח במשימה כי יש לנו קהילה חזקה ומעוררת השראה אשר מייצרת סביבה בריאה ותומכת בחבריה. אנחנו גאים להיות חלק ממנה.

היום, אחרי חודשיים וחצי של לחימה, הקיבוץ חוזר לעצמו בהדרגה. תשתיות שלב ב' כמעט הושלמו, גן אורן חזר לפעילות מחודשת, זכינו לשמוע שירים מרמי בצוהרי ימי שישי, הסביבון ירד והאיר את מגרש הכדורגל (למרות שהדשא של השכנים ירוק יותר...), פרויקט קיבוצים אחים יוצא (אולי) לדרך, חברים וחברות חדשים הצטרפו לקהילה, וכבוד גדול למערכת העלון, כי שלוש מהחברות החדשות משתייכות ל"צוות לעניין".  

לאט אבל בטוח החיים חוזרים למסלולם.
רגע לפני סיום אנחנו מקווים שכל החטופים, החיילים  והנעדרים יחזרו בשלום.  בואו נתפלל ונקווה שכמה שיותר יצליחו לחזור לביתם ולמשפחותיהם.

בשבת מסיימים חומש "בראשית". במרוצת דורות רבים, ובכל הקהילות מסביב לעולם, נהוג שבסוף קריאת הפרשה הציבור עומד ומכריז בקול רם "חזק, חזק ונתחזק". היום הקריאה הזו אקטואלית יותר מתמיד.

תיהנו מהקריאה! מקווה שהעלון הבא יהיה 
העלון שבא אחרי המלחמה…

 

שמים / יגאל בשן

​

היו כאן חכמים וגם צודקים
היו תמימים וגם הרבה חולמים

בין יריבים לאוהבים

בסוף קוראים לנו אחים

ברחובות הלבבות האבודים

 

רק השמים מעלי

שומרים עלייך ועליי

ובגללם אני ומתחתם אני

עדיין שר