תַּרְבּוּת

למילה תַּרְבּוּת יש כמה משמעויות:

•    כלל ההישגים הרוחניים והטכניים של אדם או של חברה;
•    דפוס ההתנהגות של חברה מסוימת, כגון "תרבות האדם הקדמון", "תרבות ההמונים" וכו';
•    הפעילות בתחומי האומנות והיצירה הרוחנית (ספרות, קולנוע, ציור וכדומה);
•    תחום מסוים בהתנהגות חברתית, כגון "תרבות הדיבור", "תרבות הדיור";
•    גידול של צמחים או של בעלי חיים בסביבה של בני אדם ולתועלתם הכלכלית וכדומה.
[על יסוד מילון ההווה]

​

המילה תַּרְבּוּת מופיעה בספר במדבר (ל"ב 14) בפסוק שבו משה מוכיח את אנשי גד וראובן: "הִנֵּה קַמְתֶּם תַּחַת אֲבֹתֵיכֶם תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים לִסְפּוֹת עוֹד עַל חֲרוֹן אַף יְהֹוָה אֶל יִשְׂרָאֵל".

יש שפירשו את תרבות במשמעות "רוב" – קבוצה גדולה של חוטאים, ויש שפירשוה במשמעות "גידול וצמיחה" – אנשים שגדלו להיות חוטאים.

בלשון חז"ל תרבות היא "הרגל", "למידה" ו"אילוף", ובימי הביניים המילה קיבלה גם את המשמעויות "חינוך" ו"דרך ארץ". בעת החדשה תרבות יוחדה למשמעות "קולטורה" – הישגי הרוח והיצירה של החברה. קישור זה מבוסס כנראה על משמעות היסוד של המילה הלטינית: "עיבוד הקרקע" ומכאן "גידול צמחים", כי כאמור לפי אחד הפירושים תרבות עניינה גידול וצמיחה.

המילה תרבות מופיעה בצירופים רבים, ובהם בן תרבות, גיבור תרבות, הלם תרבות, חסר תרבות, יצא לתרבות רעה, מלחמת תרבות, תרבות הגוף, תרבות דיבור, תרבות הדיור ותרבות הפנאי.